עולם ההלכה מאז ומתמיד נדרש אל המציאות. ככל שהלכה והתקדמה המציאות, דברים חדשים נוצרו והופיעו ובעקבותיהם שאלות והתמודדויות הלכתיות חדשות נולדו. וגדולי הפוסקים של כל תקופה כזו נקראו אל הקולמוס או אל המחשב ועמלו כדי לתת מענה הלכתי קונקרטי לסוגיה.
אחת הדוגמאות היותר ידועות בולטות בשנים האחרונות לסוגיה כזו היא סוגיית בשר מתורבת. בשר מתורבת הינו בשר אשר נוצר מתאי גזע של בשר חי, שהוכנסו לכלי קיבול בתנאים המתאימים וגדלו בתוכו עד לקבלת מזון ממש. אמנם תהליך פיתוח זה עודנו בעיצומו, דברים משתנים וככל הנראה יקח עוד זמן עד אשר תתעצב שיטת הגידול באופן מוחלט וקבוע, אז יותר קל יהיה לתת מענה מדויק ונכון לסוגיה. אך עדיין כבר עכשיו עולם ההלכה נפגש אל מול הדבר ומכיר בצדדים הקיימים לכאן ולכאן – אם לצד המתיר ואם לצד האוסר. נעיין בקצרה בצדדים השונים וננסה לרדת לשורש העניין.
תוצר המשך או מוצר חדש?
בשונה מתחליפי בשר למיניהם, שאינם מיוצרים כלל מבשר, הבשר המתורבת נוצר מבשר ממש. דבר אשר תורם כמובן לטעמו ואיכותו אך מייצר שאלה גדולה – האם אפשר לראות את הבשר הנולד מנותק מאביו – הבשר אשר נלקח ממנו? הנפקא מינות לשאלה זו הן אדירות. שכן אם התשובה היא שלילית אז בשר מתורבת כזה יהיה כשר רק כאשר נלקח מבהמה כשרה במצב כשר וכו', אך לעומת זאת אם התשובה היא חיובית אז לכאורה אפילו אם תאי הגזע הראשוניים הם תאים של בהמה טמאה – אזי הבשר החדש הינו כשר שכן הוא מנותק מהגלגול הקודם שלו. אז מה קובע אם הבשר הוא תוצר חדש בפני עצמו או שמא המשך של תאי הבשר מהם הגיע? כמובן שזה עניין של הסתכלות.
צדדים הלכתיים רבים
בין הצדדים ההלכתיים לאסור בשר מתורבת אשר מגיע מבשר בהמה טמאה מצויים כללים הלכתיים שונים כגון – 'היוצא מן הטמא – טמא', זאת אומרת שגם אם אפשר לראות את הבשר החדש, בסופו של דבר הוא הגיע מבשר טמא ולכן דינו כטמא. צד נוסף לאסור הוא להסתכל על תא הבשר שהתרבה כאל בצק שתפח, ולפיכך הוא המשך ישיר ודינו כדין מקורו.
גם צדדים להתיר כמובן קיימים כוללים יש גם בצד זה, לדוגמא – 'לא ניתנה תורה למלאכי השרת בלבד' – זאת אומרת, אפשר לומר שהתא מהבשר המקורי הוא כל כך קטן שאין לו משמעות הלכתית שכן ההלכה נועדה לעין אנוש ולא לעין המיקרוסקופית. וכן צד נוסף להתיר עוסק בחברות אשר משתמשות בביצית של הבהמה כתאי הבשר ההתחלתיים, דבר זה יכול להחשב כהפרשה של הבהמה – לה יש גדר הלכתי עצמאי (ולא זהה למעמד הבהמה).
האם יש 'למעשה'?
כפי שראינו, צדדים קיימים לכאן ולכאן ומנינו רק קצת מהם. מה גם שלכל צד המובא כאן יש צד לומר הפוך! ולכן נושא כשרות הבשר המתורבת הוא סבוך וצריך עיון ושימוש תלמידי חכמים. הרב הראשי לישראל הקודם, הרב דוד לאו, הוציא פסק דין אשר מתיר בשר מתורבת של חברה מסוימת כתוצר חדש, פרווה, העומד בפני עצמו וכך היה זה לפסק הראשון הרשמי בנושא. בכל אופן כפי שציינו התהליך המדעי הולך ומתפתח ובעקבות התפתחויות אלו יש להניח שפסקים נוספים ילכו ויבואו. למידע נוסף על כשרות כנסו לאתר >> https://www.kashrut-tnuva.co.il/
